סרקומה הינה שאת ממאירה ממקור הרקמות המהוות את מערכת השלד והתנועה, העצבים ההיקפיים, כלי הדם, השומן או דפנות האיברים השונים. סרקומה של עצם (ס"ע) נוצרות בדרך כלל מרקמת העצם, ובמיקרים נדירים יכולה להתפתח גם ברקמות אחרות של מערכת התנועה (ס"ע חוץ-שילדיות).
סרקומת השלד הינה גידול נדיר ומהווה כ- 0.2% מכלל השאתות הממאירות. השאתות השכיחות ביותר מבין סרקומות השלד הן סרקומה ע"ש יואינג ו-אוסטאוסרקומה (ס"ע). הסיבה להתפתחות ס"ע אינה ברורה. ובמקרים אחדים ניתן לקשור אותה למחלות רקע כמו רטינובלסטומה, מחלת פג'ט, אולייר, וטיפול קרינתי קודם. הממצא הקליני השכיח הוא כאב קל עד בינוני.
בתחילה הכאב אינו קבוע ובהמשך מתחזק ומופיע ברוב שעות היממה. בדרך כלל ניתן לחוש בגוש נוקשה שאינו נייד, ההולך וגדל, ומלווה תפיחות הרקמות הרכות סביבו, ולעיתים חום ואודם מקומיים.
לעיתים ממקדת חבלה אקראית לאזור את תשומת ליבו של החולה לכאב חריג ביחס לעוצמת החבלה. פרק הזמן הממוצע החולף בין תחילת ההסתמנות לבין קביעת האבחנה הוא 3-6 חודשים. המהלך הקליני של ס"ע בלתי מטופלת הוא הופעת גרורות ראתיות וגרמיות ומוות תוך 18-24 חודשים. בכל מקרה בו נחשד קיומה של ס"ע יש לפנות לצוות-מומחה לטיפול בסרקומה, הפועל ביחידה משולבת של אורטופדיה-אונקולוגית.
הצוות כולל אונקולוג מומחה בסרקומה, אורטופד מנתח מומחה בגידולים של מערכת השלד, פתולוג, רדיולוג, מרדים מומחה בטיפול בכאב, פיזיותרפיסט(ית) ואחות.
השלב הראשון בקביעת האבחנה הוא נטילת דוגמת-רקמה מהגוש (ביופסיה), ובדיקתה על ידי פתולוג מומחה. בשלב השני מבוצעות בדיקות הדמייה לקביעת שלב המחלה. לאחר מכן מתכנס הצוות המורחב לקביעת הגישה הטיפולית האינדיבידואלית. על פי רוב ניתנת כימותרפיה טרום-ניתוחית שמטרתה להביא למות הגידול הסרטני ולחיסול הפיזור המיקרוסקופי באזור צמיחתו ואיברים מרוחקים.
הטיפול כולל תרופות שונות, ומלווה טיפול תומך מודרני המאפשר לחולה להתמודד היטב עם תופעות הלוואי. לאחר מכן מבוצע ניתוח משמר-גפה. לאחר קבלת התשובה הפתולוגית, מותאם טיפול כימי אחר-ניתוחי שנועד להמשיך ולחסל מוקדי פיזור סמויים באיברים מרוחקים.
עם תום הטיפול מתחילה תקופת השיקום והמעקב הכוללת פיזיותרפיה, התעמלות, חזרה לשיגרה במקביל לבצוע בדיקה גופנית, בדיקות הדמייה ובדיקות דם לעיתים מזומנות. סיכויי ההחלמה טובים.
מחלה גרורתית המופיעה לאחר מכן מטופלת בכימותרפיה ולעיתים בניתוח להסרת מוקדי מחלה שאריתיים. במקרה כזה סיכויי ההחלמה תלויים באפשרות להביא את החולה למצב של "חופשי ממחלה".
בדיקות הדמיה ובדיקות דם לעיתים מזומנות. סיכויי ההחלמה טובים. מחלה גרורתית המופיעה לאחר מכן מטופלת בכימותרפיה ולעיתים בניתוח להסרת מוקדי מחלה שאריתיים. במקרה כזה סיכויי ההחלמה תלויים באפשרות להביא את החולה למצב של "חופשי ממחלה".